ויקי צבע

צבע שאינו דורש ממיס, אלא מצפה את האובייקט. הכינוי המקצועי לתהליך הוא “השמה אלקטרוסטטית”, והוא מיושם באמצעות אקדח צבע. לאחר כיסוי האובייקט באבקה הוא מוכנס לתנור, והחום מקשה את שכבת הצבע. יתרונות הצביעה באבקה רבים: תהליך הצביעה מבוקר, התהליך ידידותי לסביבה, אין כמעט פליטה של מזהמים, לרוב נדרשת שכבה אחת בלבד ואיכות של המוצר הצבוע גבוהה ביותר, הן במראה הדקורטיבי והן בתכונות המכניות. החסרונות הם בכך שיש צורך בשכבה עבה על מנת שלא יווצרו קילופים, ובכך שהעמידות טובה בעיקר בתנאי פנים ולא לאורך שנים בתנאי חוץ. מוצרים הצבועים בצבע אבקה עמידים גם בסביבות חיצוניות, ואף במידה רבה יותר מאשר צבעים רטובים. צביעה באבקה מתקיימת במצבעות בלבד.

מכשור להתזת צבע מקצועית בעבודות חיצוניות ובשטחי צביעה גדולים. מתאים להתזת חומרים סמיכים או כבדים כגון גמר שפריץ. יתרונו בעבודה על קיר מחוספס וכמובן שבחסכון של זמן וחומר.

תהליך של החדרת חומר חיטוי – שמן או תמיסה כימית – לעץ על מנת להגן עליו ממזיקים ומריקבון.

כלי עבודה ידני המותאם לעבודה עם שפופרות סיליקון. לאקדח יש ידית אשר לחיצה עליה דוחפת בוכנה המפעילה לחץ על גב השפופרת. דרך העבודה עם הכלי היא אחידה, אך ישנם סוגים שונים של שפופרות (טיובות), המתאימות לייעודים שונים (הדבקה, אטימה, נגד עובש וכו’).

סגירה היקפית של גג הרעפים. בדרך כלל בנוי מעץ אך ניתן לבנותו מחמרים שונים כגון, מתכת, חגורת בטון או אלומיניום.

תהליך חיזוק, מבוצע ביציקות בטון, מוצרי חרס, מרצפות.

בטון הוא חומר בסיסי המשמש לבניה. הבטון מורכב בדרך-כלל מתערובת של מלט, חול, חצץ ומים. לאחר ייצור התערובת היא מתייבשת, מתקשה והופכת לקשה כאבן. כדי לשנע תערובת מוכנה ממקום למקום מבלי לאפשר לה להתייבש משתמשים במערבל בטון. בבטון מזוין משלבים רשתות פלדה (או מוטות) על מנת להקנות לו עמידות בלחצים גדולים יותר.

מינרל רך מאוד המורכב מסידן וגופרית. כאשר מחממים את הגבס מעל 150 מעלות צלזיוס מתאיידים כ – 75% מהמים האגורים במבנה הכימי שלו. כך מתקבלת אבקת הגבס המוכרת. כאשר מערבבים את אבקת הגבס עם מים נוצרת עיסה הנוטה להתקשות בחזרה, ומכאן השימוש הנפוץ בגבס לאיטום סדקים, ליציקות דקורטיביות, לקיבוע שברים ועוד. קירות גבס עשויים מיציקת גבס על רשת מתכת, והם מכוסים בשכבת קרטון. קירות המכוסים בקרטון ירוק עמידים למים ודוחים רטיבות, הודות לגמישות ולקלות ביישומם, קירות הגבס נפוצים מאוד בעיצוב נישות, בהנמכת תיקרות, בבניית מדפים  וביישומים.

הינו כינוי לצבע קבוע או לטווח מצומצם של צבעים. הבחירה בגוון המתאים נעשית באמצעות מניפת גוונים בה מופיעים זה לצד זה גוונים דומים. בלשון המקצועית, גוון הוא כל צבע המתקבל מערבוב של צבעי יסוד.

הראדון הוא יסוד רדיואקטיבי, המופיע בצורת גז כתוצאה מההתפרקות הרדיואקטיבית של היסוד ראדיום (ליתר דיוק, איזוטופ של ראדיום המכונה ראדיום 226), הקיים בכל סוגי הקרקע וכמובן בחומרי בנייה העשויים מאדמה. בכל בית, אפילו המאוורר ביותר, נמצא ריכוז מסוים של ראדון, כיוון שכל סוג קרקע וחומר בנייה המכיל אדמה פולט ראדון. כמות הראדון הנפלטת מקירות היא קטנה, ובתנאים של אוורור נורמלי היא אינה מהווה סיכון לבריאות. עיקר הריכוז הוא במרתפים וקומות קרקע. כדי להגן על האוכלוסייה מפני ראדון קבע המשרד להגנת הסביבה כי “רמת הפעולה”, דהיינו ריכוז הראדון המרבי המותר בבתי מגורים, תהיה 200 בקרל/מ”ק.

תהליך כימי של ציפוי ברזל או פלדה באבץ חמצני. ציפוי המגן מונע היווצרות חלודה על המתכת המצופה ובכך מגביר את עמידותה לרטיבות ותנאים קשים. בדרך כלל נעשה גלוון חם, שהוא טבילה של המתכת בתוך אמבט של אבץ נוזלי מחומם. השימוש הביתי העיקרי הוא בברגים ומסמרים שמשמשים לבניית גדרות למשל.

מהמילה glaze – זיגוג.
ציפוי אוטם בגוון שקוף. נועד להגן על טקסטורת הקיר או הרהיט לאורך שנים רבות, בתחזוקה פשוטה של ניקוי בעזרת סמרטוט ומים. קיימות שתי סוגי גלזורות:

• גלזורה על בסיס שמן – לאחר הייבוש מקבל גוון צהבהב מדיף ריח חריף, זמן ייבוש ממושך.
• גלזורה על בסיס מים – ייבוש מהיר, כמעט ללא ריח, שקוף לגמרי.

זיגוג. טכניקה לצביעה דקורטיבית של קירות. בזיגוג מדללים את הצבע בג’ל על בסיס מים לכדי הפיכתו לשקוף בדרגה כלשהי וליצירת שינוי במרקם שלו. כך נוצרים אפקטים שונים בצביעה כגון אפקט של שיש, גרניט או עננים. זיגוג הצבע גורם לכך שזמן הייבוש שלו יהיה ממושך יותר וכן משנה את גוון הצבע המקורי. ניתן להשיג אפקטים דומים גם ללא ג’ל גלייז אלא באמצעות דילול הצבע בין שכבה לשכבה.

תערובת נוזלית או נוזלית למחצה, ממקור סינתטי או טבעי, שמטרתה לחבר או לאחות עצמים שונים. בין סוגי הדבקים השונים ניתן למנות דבקים אורגניים, דבקים סינתטיים, דבקי מגע, דבקים תרמופלסטיים (חמים), דבקים המתקשים בריאקציה כימית (כגון דבק אפוקסי), דבקים המתקשים בחשיפה לאור אולטרה סגול ואחרים.

הקטנת יחס החומר הפעיל בכלל החומר. לסוגי צבעים שונים משתמשים במדללים שונים. כך, למשל, טרפנטין מדלל צבעים על בסיס שמן ומים מדללים צבעים על בסיס מים. מטרת דילול הצבע הינה להקל על יישומו.

שיטת צביעה דקורטיבית בעזרת ספוג, המוסיפה לצבע גימור בעל מראה “מעונן”. הטכניקה המקובלת היא צביעה בצבע דליל במיוחד (מנת צבע קטנה לעומת החומר המדלל) בעזרת ספוג על משטח צבוע בצבע אטום.

חומרים גמישים הם חומרים שאינם נסדקים ולכן משמשים לאיטום, לבידוד ולגישור. חומרים אלסטיים נפוצים הם סיליקון, משחה אקרילית. תכונתו הבסיסית של החומר האלסטי היא חזרה למצבו הקודם לאחר שהופסקה הפעלת אחד מהעומסים הבאים עליו: לחיצה , משיכה, וכפיפה, או שילובם.

חומר איטום שמקורו בנפט, המשמש למניעת חדירת מים. בצורתו כנוזל צמיגי החומר הביטומני מיושם על ידי צביעה במברשת או ברולר. יריעות ביטומניות מיושמות על ידי הדבקה על המשטח, למשל באיטום גג או קיר של מבנה.

חומרים המשמשים למניעת חדירה של נוזל או גז למקום מסוים. חומרי האיטום יוצרים שכבה אטומה ובלתי חדירה לנוזלים. שימוש נוסף בחומרי האיטום הוא לסתימת סדקים, חיבורים ותפרי התפשטות.

סוג של שיתוך (קורוזיה) שעובר ברזל בנוכחות מים וחמצן. החלודה נוצרת באיטיות ובהדרגה, אך השפעותיה חמורות: היא הופכת את הברזל לתחמוצת ברזל, חומר המתפורר בקלות ואינו משתווה לברזל הטהור בחוזקו. החלודה, לפיכך, גורמת להרס המשטח שהיא תוקפת, והיא מהווה מכשול רציני בבניה. כדי להתמודד עם החלודה יש לצפות את משטח הברזל בחומרים עמידים למים ולחמצן ובכך להגן עליו לאורך זמן, צביעה בצבע עמיד היא דרך אחת, גילוון (ראו ערך) הוא דרך נפוצה נוספת.

סוג של מלט המהווה את המעטפת הפנימית של הבניין, או מכסה את הקירות החיצוניים שלו. בפנים הבניין משתמשים בדרך כלל בתערובת טיח מחול גס, סיד ומלט, ועליה מיישמים שכבת גמר. בחוץ, משמש הטיח ליצירת עמידות לתנאי מזג האויר ולכן יש להקנות לחומר תכונות של בידוד תרמי ואקוסטי. בדרך כלל מיושם במספר שכבות ויכול להיות מסוגים שונים: רגיל (כמו פנים), צבוע, מושלך (שליכט), אקוסטי, פלסטי, תרמי ועוד.

טיח מינראלי המגיע כאבקה, בעל טקסטורות שונות ומגוונות ומשמש ליצירת מראה טבעי וכפרי. הטיח עשוי מינראליים טבעיים ויתרונו בכך שהוא חזק ואינו דורש שכבת הגנה.

נקרא גם ‘טיח מיישר’. לאחר ניקוי גרגירי הטיח הרופפים ניתן ליישם יסוד מקשר ולאחריו לצבוע את הקירות, או ליישם טיח דקורטיבי צבעוני.

חומר בניה שהוא תערובת ביחסים שונים של מלט, חול, מים ותוספים

מדלל. כל חומר בערה נוזלי המשמש כדי להפחית את הצמיגות של הצבע, הדבק או דומיו. היום, נעשה שימוש בעיקר במדלל סינטטי המבוסס בדרך כלל על מתיל בנזין C7H8. ככל שאחוז המתיל בנזין במדלל גבוה יותר, כך המדלל חזק יותר. המדלל הוא חומר בערה מסוכן ויש לאחסן אותו ולטפל בו בזהירות. השימוש המרכזי במדלל הוא לדילול צבעי שמן ולניקוי מברשות לאחר השימוש.

טכניקת צביעה שבה משלבים צביעה עם מריחת שעווה. משמשת בעיקר בצביעת רהיטים וחפצי בית. לאחר יבוש הצבע משייפים את האובייקט בעזרת נייר שיוף. במקומות שבהם נמרחה השעווה הצבע יתקלף וייתן מראה עתיק ויחודי לפריט שצבענו.

כיסוי קיר או רצפה העשוי מחומרים שונים כגון בד, נייר או קש. כיום קיימות מגוון טכניקות דקורטיביות תחליפיות לישום על הקיר.

בעברית – מרקם. המונח מתייחס לאופן היערכותם של החלקים בחומר מורכב – מידת הצפיפות שלהם, החספוס, הגרעיניות, המראה. ניתן להשפיע על המרקם בשיטות שונות – באופן יישום החומר, בדרך עיבודו ובהרכבו.

שמן נדיף המתקבל מזיקוק של שרף עצי אורן. בעבר היה מאוד נפוץ בשימוש כמדלל צבע, אך היום נפוץ יותר השימוש במדללים שמקורם בזיקוק נפט, ביניהם ‘טרפנטין מינראלי’.

 צבע היסוד מיושם כשכבה ראשונה על השטח הנצבע, לפני צביעה בצבע עליון. תפקידו העיקרי הוא יצירת בסיס לחיבור טוב של מערכת הצבע. צבע היסוד חודר לתוך שכבות הסיד, ובכך מחזק ומדביק אותן, ויוצר תשתית טובה לציפויים.

כלי שעוזר לחקור את האוירה הכללית שנבקש לשוות לבית ולגבש את הסגנון העיצובי המתאים לנו. אוספים חומרים שונים – תמונות ממגזינים, חתיכות בד, טקסטורות שונות, פרחים, צבעים שאוהבים  – ומצמידים אותם ללוח שעם גדול. עכשיו הלוח משקף את הטעם האישי וניתן להתמקד מתוכו בגוונים ובחומרים המרכזיים שישמשו אותנו לעיצוב קירות הבית (או החדר) והמשטחים העיקריים בחלל. גוונים משניים יותר בלוח יכולים לשמש בבחירת אביזרים.

לוחות לבניה על בסיס צמנט הם תחליף ללוחות האזבסט שהיו משתמשים בעבר. לוחות אלה מכילים מלט, חול, מינרלים שונים, מים וחומרים מחזקים שונים (כגון סיבי צלולוז או רשת סיבי זכוכית). הלוחות הצמנטים מיועדים לשימושי חוץ ובפנים ויתרונם בעמידות בפני רטיבות ובעמידות מכנית גבוהה.

שכבה מגנה המורכבת מסוג אחד או יותר של שרף, המומס במדלל. לכה מיושמת במריחה על משטח, והיא ניתנת להשגה בגימור מט או מבריק.

מרית נירוסטה, מתכת או פלסטיק, המשמשת בעיקר לטיוח קירות ותקרות.

מברשות הן פריט יומיומי ונפוץ, המשרתות מטרות רבות, בעיקר ניקוי וצביעה. בעבר היו עשויות מפרוות טבעיות, אך כיום רובן עשויות מחומרים סינתטיים ועיצוביהן פונקציונליים המברשות הנפוצות בצביעה: מברשת רולר לשטחי צביעה גדולים, מברשת צבע עם סיבים ומברשת ספוג – לצבעי ווש או אפקטים.

מאנגלית – Masking tape – סרט מיסוך. סרט נייר דביק, עם דבק חלש יחסית, המשמש לכיסוי עצמים בזמן צביעה, להדבקה על קיר ללא הורדת צבע ולסימון ‘גבול’ השטח הנצבע (למשל, הדבקה על משקוף בעת צביעת הקיר הצמוד לו). ישנם סרטי הדבקה מסוגים דומים המבוססים על פולימר ניילון, בהם נעשה שימוש בדבקים חזקים יותר המתאימים לאריזת קופסאות.

ראה “שפכטל”

טיט דביק, דבק איטום, סיליקון. כינוי לכל חומר המיועד לאיטום ולמילוי של חריצים, נקבוביות ופגמים, ויכול גם לשמש להחלקת משטחים לפני צביעה. ישנם סוגי מרק שונים: מרק לעץ, לאיטום חלונות, לקירות גבס, לקירות חיצוניים ועוד.

נייר המצופה באבקת המינרל הקשה שמיר. משמש למירוק ושיוף חומרים קשים. מגיע בדרגות חספוס שונות. ככל שדרגת החספוס עולה (מספר גבוה יותר), כך עולה היכולת לעבד חומרים קשים יותר.

בצביעה משתמשים בליטוש בעיקר כדי לחספס את המשטח הנצבע לפני הצביעה או היסוד ובכך להכין את התשתית לצביעה.

תהליך שמטרתו חיתוך או החלקה למשעי של משטחים כגון בטון, באמצעות זרם של חול המושפרץ מפייה במהירות גבוהה על ידי לחץ הנוצר בדרך כלל באמצעות אוויר דחוס. בתעשייה ניקוי חול הוא ביטוי לשימוש בניקוי על ידי גרגרים מסוגים שונים בלחץ אוויר גבוה – חול, גרגרי לדה בגדלים וצורות שונות. השימוש בהם הוא בהתאם לסוג החומר של התשתית ולרמת הניקוי הדרושה בהתאם למצבה. ניקוי חול משמש, בין השאר, בניקוי חזיתות מבנים מפיח ומלכלוך.

פלדת אל-חלד או פלדה בלתי מחלידה, מוגדרת בתורת המתכות כסגסוגת ברזל אשר מכילה כרום בכמות של לפחות 11.5% ממשקלה. שמה ניתן לה בשל העובדה שהסגסוגת עמידה בפני חלודה ושִתּוּך (קורוזיה) מסוגים אחרים וגם בפני כתמים הרבה יותר מפלדה רגילה שהיא סגסוגת ברזל-פחמן. המילה נירוסטה שהפכה בישראל למילה נרדפת לפלדת אל-חלד, היא סימן מסחר רשום של החברה הגרמנית תיסֶן-קרוּפּ. נירוסטה היא חומר המשמש למגוון רחב של מוצרים. בתעשיית הבניין היא משמשת למעקות, ציפוי חוץ של מבנים ועוד. הנירוסטה נחשבת ידידותית לסביבה מאחר שהיא ניתנת למחזור באופן מלא.

סיד הוא תרכובת המכילה סידן וחמצן. הסיד מופק, על ידי שריפה של אבן גיר, והוא משמש כחומר גלם למלט ולטיח. הסיד גם משמש כמובן גם לצביעה עקב תכונותיו הבולטות – צבע לבן ומחירו הנמוך. בצביעה בבית חדש ניתן למצוא סיד בעיקר בתקרות. הסיד נוטה להתלכלך מהר יותר מצבע אקרילי ולכן הוא מתאים פחות לקירות. לעיתים ניתן למצוא גם קירות צבועים בסיד, במקרה כזה, כאשר רוצים לצבוע בשכבה אקרילית על גבי הסיד יש למרוח שכבה של צבע יסוד ביניהן.

תרכובת על בסיס היסוד צורן, בעלת תכונות הדוחות מים. התרכובת היא מלאכותית (נוצרה בידי אדם) ובאה במגוון צורות ושימושים. למשל: אטמים, דבקים, שימושים רפואיים, ובמספר מצבי צבירה – נוזל, ג’ל, מוצק.

חומר חזק מאוד למילוי ולתיקון קירות. מצוין לתיקונים קלים לפני צביעה. בהרכבו, הצלוטיט הוא תערובת הדומה לגבס. הוא חלש הרבה יותר מתערובת מלט וחול.

מאנגלית – Scraper – מגרדת. כלי עבודה חד בעל להב שטוח ידני שנועד לגירוד ולניקוי משטחים שונים.ניתן להיעזר בו לגרד שאריות צבע או לכה מהרצפה, לגרד צבע רופף מהקיר או להחליק עץ.

משמש לחיזוק חיבורים ולקבלת מראה אחיד בין לוחות גבס הנמצאים על אותו מישור. לאחר החיבור בעזרת סרט השריון מיישמים מרק, ואז, לאחר הייבוש, נראים הלוחות כקיר אחד.

שם כללי לפטריות המכסות משטחים שונים (בדרך- כלל מזונות או משטחים לחים) ובכך יוצרים קרום אוורירי העשוי מסיבים דביקים. עובש על גבי קירות או תקרות נוצר בדרך כלל בשל רטיבות או לחות, וניתן לטפל בו הן על ידי טיפול בגורמי הרטיבות או הלחות (למשל, באמצעות איוורור סדיר וניקוי בחומרים מחטאים), והן על ידי צביעה בצבע שדוחה עובש.

כרית המשמשת לצביעה. לרוב משמשת לצביעת פינות או חיבורים בין קיר ותקרה ברמת דיוק גבוהה.

הרווח (החריצים) שבין האריחים. לרוב נוהגים למלא את הרווח ברובה, מעין טיט בו ניתן לשלב צבעים שונים המתאימים לצבעי האריחים.

פולימר נפוץ המשמש למגוון מוצרים רב בהתאם לשינוי בקשיחות, בצפיפות ובקשיות שמבקשים לשוות למוצר. בתחום הצביעה משתמשים בו כצבע, לכות וחומרי איטום. יתרונו הגדול הוא בכך שהוא יוצר שכבה קשה ועמידה בפני פגעים. לכן הוא מצוין למשל לגימור של רהיטי או רצפות עץ. שימושים חיצוניים עלולים להיות בעייתיים בשל העובדה שהחומר נוטה להתפרק בחשיפה לקרני UV.

השם המסחרי של ציפוי המשמש בעיקר לרהיטים, ומיוצר על פלטות חתוכות מראש. פורמייקה מיועדת בעיקר לציפוי משטחים ועשויה מנייר קראפט (נייר אריזה) מוספג במלמין נוזלי וכבוש בטמפרטורה גבוהה. הפורמייקה עשויה לרוב שתי שכבות: שכבת הבסיס היא בצבע חום כהה והשכבה העליונה צבעונית עם מרקם פני שטח מסוגים שונים. השימוש העיקרי בפורמייקה כאשר יש צורך במשטח עמיד במים, חום וכימיקלים, ולכן השימוש בה נפוץ במטבחים, בארונות אמבטיה ובשולחנות בר.

הם לרוב אבקות בלתי מסיסות שמשפיעות על גוון הצבע ועל שקיפותו או אטימותו. הפיכת הצבע לאטום הוא אחד התפקידים החשובים של הפיגמנט. האטימה לאור מגנה על העצם הנצבע מקרינת השמש, במיוחד מהקרינה המייננת האולטרה סגולה שלאורך זמן גורמת נזק. צבעם של פיגמנטים חדישים מסוימים תלוי בזווית הפגיעה של האור בהם, תכונה מיוחדת ומסובכת להשגה, שגרמה לשילובם בשטרות כסף. פיגמנט פועל ע”י החזרה ומניעת החזרה סלקטיבית של מרכיבי האור הפוגע בו.

אקדח ריסוס צבע ידני, המתיז צבע על המשטחים לפניו באמצעות לחץ אויר. הפיסטולט משמש בעיקר לצביעה עדינה בשטחים קטנים לעומת האיירלס.

ראה יסוד מקשר

כינוי לצביעה שבה נעשה שימוש באפקטים המשלבים טקסטורות וצבעים שונים, כגון ציפויים מטאליים, מנצנצים, בעלי מראה עתיק, ווש, גלייז  Sponge On ואחרים. ניתן לקרוא על טכניקות לצביעה דקורטיבית.

כינוי למשפחה של חומרים שמכסים בהם גופים (על ידי משיחה, ציפוי וכדומה) כדי שישנו את צבעם. בימינו מורכב חומר כזה מפיגמנט (צבען), מבסיס (חומר מקשר שמתחבר הן לצבען והן את הגוף הנצבע), ומחומרים מדללים. אדם שמקצועו צביעה נקרא צַבָּע.

השימוש בצבע ליצירת אווירה מסוימת, וכן השפעה על הרגש שמעבירה יצירה לצופה בה, ולכן השימוש בו הוא נפוץ ביותר. בתהליכי הייצור של כמעט כל פריט בחיי היום יום משתמשים בצבעים כדי להשיג את המראה הרצוי. צבע הוא כלי בסיסי באמנות, בעיצוב תעשייתי וכמובן גם בשימוש ביתי, בו הוא מיושם על קירות ומשטחים אחרים.

צבעים מתחלקים לצבעים על בסיס מים ולצבעים על בסיס מדלל (סולבנט). צבעים על בסיס מים משמשים לרוב לצביעת קירות ועץ, וצבעים על בסיס סולבנט – לצביעת מתכות, פלסטיק, זכוכית וחומרים דומים. לאור העליה במודעות לאיכות הסביבה ולצורך בהפחתת השימוש בחומרים כימיים, פיתחה נירלט צבעי מתכת על בסיס מים.

בשמו המדויק יותר: פולימר אפוקסידי תרמוסטי – הוא צבע דו-רכיבי המתקשה כאשר הוא מעורבב עם חומר מקשה או זרז. צבעים אפוקסיים מצטיינים בעמידות מיוחדת ברטיבות ושחיקה, לכן משתמשים בהם במגוון שימושים הדורשים עמידות בפני כימיקלים או בעומסים, בין השאר בצביעת מיכלי מים, בציפוי רצפות בטון, בצביעת אוניות ומתקנים ימיים וכן בשימושי תעשייה שונים.

הוא צבע מהיר-התייבשות. המאפיין את הצבע האקרילי הוא שמשתמשים במים (ולא בשמן) כדי לדלל אותו, אך עם זאת כאשר הצבע מתייבש הוא הופך עמיד למים, ולא ניתן להרטיבו מחדש (כמו בצבעי מים). מרבית צבעי הקירות הם צבעים אקריליים.

צבעים אפוקסים או פוליאוריתנים המורכבים משני חומרים – צבע וחומר מקשה. הצבע מתקשה רק כאשר הוא מעורבב עם חומר מקשה או זרז. צבעים מסוג זה מיועדים לשימושם של בעלי מקצוע ולצביעה תעשייתית.

צבע על בסיס סולבנטים (אלכוהול), הדורש מרכיבי צבע נוספים ומורכבים יותר כדוגמת מעכבי יבוש ומדללים. נוהגים לחלק את הצבעים לצבעים על בסיס מים ולצבעים על בסיס מדלל (סולבנט). כלומר, צבעים שמסיסים במדלל. בד”כ משתמשים בצבע סולבנטי לצביעת מתכות, פלסטיק, זכוכית וכדומה

מוצר המשמש לצביעה דקורטיבית. יחודו בכך שהוא יוצר ציפוי חלק במיוחד בעל מראה זגוגי וברק טבעי, מיועד לשימוש פנימי, מאופיין בכושר כיסוי גבוה.

חומרים היוצרים שכבה טקסטורלית של חומר, בעל נפח ועובי גדולים יותר מצבע, על המשטח הנצבע. ציפויים הם בדרך כלל סוגי טייח או חומרים בעלי טקסטורה בדרגות שונות. חומרים שונים יוצרים שכבות ציפוי בעלות תפקיד שונה – ציפוי חזק, עמיד, גמיש או דקורטיבי.

תהליך כימי הרסני במתכת, הנובע ממגע בחומר אחר (חמצן, למשל) או מסביבה חומצית או בסיסית במיוחד.

מעין מברשת פלסטיק המשמשת ליצירת טקסטורות על גבי המשטח הנצבע (למשל ביישום “נירארט”). בעבודה עם הקלף מערבבים בין צבעים שונים או מורחים אותם בתנועות סיבוביות, אנכיות או מאוזנות – כיד הדמיון, עד להשגת הטקסטורה הרצויה.

חומר מוצק שאינו אורגני או מתכתי. קרמיקה יכולה להיות תחמוצת של מתכת (לדוגמה אלומינה) או תרכובת של יסודות אל מתכתיים (לדוגמה גרפיט). המלה קרמיקה במקור מקורה ביוונית, ופרושה קדרות. בין השימושים המוקדמים לקרמיקה נמצא כדים מחרס, תערובות שונות של חומרים חרסיתיים. אריחי קרמיקה משמשים בבניה בעיקר לחיפוי קירות ולריצוף. אריחי הקרמיקה נבדלים זה מזה ברמת העמידות שלהם לדוגמא, אריחים לחיפוי קירות המטבח יהיו עמידים פחות מאריחי ריצוף המיועדים למטבח תעשייתי ואמורים לעמוד בעומסים כבדים.

כלי המשמש בעבודת צביעה. הרולר הוא גלילי ולכן מסוגל לכסות שטחים גדולים בקלות יחסית למברשת. כדי לצבוע קירות גבוהים נוהגים לחבר את הרולר למוט טלסקופי.

טכניקת צביעה אטומה – שמסתירה את טקסטורת העץ. ישנם גימורים שונים של שלייף לק: מבריק, מט, משי. לעומת צביעת שלייף לק רגילה, צביעת שלייף לק בתנור מאופיינת בחוזק וקשיות של הצבע.

מילולית – פשוט, גס, מישורי. בשפת השיפוצניקים הכוונה היא לטיח שליכט, כלומר טיח מושלך. שכבת טיח גסה ומחוספסת עקב סוג האגרגט שמוסיפים לה. היום פופולארי להשאיר גימור שליכט בצד החיצוני של הבית. השליכט יכול להיות אקרילי, סיליקוני או מינראלי.

מגרמנית Spachtel – מרית. כף שטוחה המשמשת ליישום חומרים כגון מרק, טיח וכו’. משמשת גם לגירוד קירות ועוד.

טיח מותז עם טקסטורה.

הוא תפר מתוכנן בין שני בניינים שבו יודעים שתהיה תנועה בין שני הבניינים ומתכננים מראש נקודת מגע של תפר בין שני הבניינים.

תשתית היא שלב ההכנה שיש לבצע לפני יישום צבע, ציפוי או טיח. לרוב שלב זה כולל ניקוי וחספוס של פני השטח ולאחר מכן צביעה ביסוד מקשר לפני יישום הצבע.