ראיון עם האדריכל אבי שטרנפלד
אבי שטרנפלד, בוגר בצלאל, בן 48, אדריכל מזה 20 שנה
תמיד הייתי מכוון מטרה. רבים הולכים ללמוד אדריכלות ומתפזרים בתום הלימודים, במקרה שלי, זה תמיד היה שם. “עוד כילד קטן נהגתי לאסוף חלקי גרוטאות ועצי בנין. אהבתי לבנות, לדפוק בפטיש, לבנות, ליצור..” כך פותח בפנינו אדריכל אבי שטרנפלד את הראיון המרתק במשרדו הנעים והפסטורלי בסביון.
באילו פרוייקטים עוסק המשרד?
יש אצלינו מספר רבדים מבחינת סוגי הפרויקטים, המשרד הוא רב תחומי: פרטית, בנייה ציבורית, וילות יוקרתיות, מרפאות ציבוריות, הרחבות קהילתיות בקיבוצים, מרכזים לוגיסטיים ומשרדים.
ספר על הוילות
אנחנו עוסקים בבניה פרטית, וילות, בהן מתכננים גם את האדריכלות וגם את עיצוב הפנים. למעשה אנחנו עובדים מבפנים החוצה, כלומר תמיד נחשוב איך אתה נע בתוך הבית, בחללים האישיים שלך. לא נתכנן מסדרונות ואין חללים לא ברורים רק לשם מעטפת חיצונית מעניינת יותר. אני לא מגדיר עצמי כאדריכל של מאיון/אלפיון, אני אדריכל של העם. לתפיסתי הבית נועד לשרת את יושביו. אנשים עוסקים כל כך הרבה במה יגידו ומה יחשבו על הבית שלי, אני אומר ללקוחות, אתם אלה הצריכים לחיות שם ולא האורחים. אני מוצא עצמי חוזר על כך כמו מנטרה.
“הרחבות” זהו נושא מאוד רלוונטי באדריכלות בחמש עשרה השנים האחרונות
נכון, אנו בונים מאות יחידות בפרוייקטים של הרחבות בכל רגע נתון, ממגדל בצפון ועד עומר בדרום. למעשה פיתחנו שיטה מודולרית, יצרנו שלושה טיפוסי בתים: בית המתאים לזוג צעיר עם 4 חדרים, לאחר מכן כיצד ניתן לשנותו ולהוסיף לו חדר, ולבסוף להגיע ל-6 חדרים. בעצם אנו מספקים את השינויים המתאפשרים לבית החל משלב “משפרי הדיור” וכלה בשלב “מקטיני דיור” בגיל השלישי. בדרך זו אנו מעניקים ללקוח כבר בשלב התוכניות חבילה כוללת העונה על מרבית דרישותיהם הבסיסיות של הלקוחות. כל לקוח יכול בדרך זו לבקש ולקבל בדיוק את מה שמתאים לצרכיו, ולשמור את השינויים שעתידים לבוא במגירה עד לזמן המתאים לבצוע השינויים והעדכונים לבית. אנשים יעדיפו לשלם תוספת מראש עבור השינויים הניתנים להם . ולחסוך ע”י כך פניה למעצב פנים חיצוני ולשינויי דיירים לקבלן. השיטה מוכיחה את עצמה, כל שינוי מונח לפני הלקוח מראש. מובן שהמאמץ התכנוני דורש ממני רמת שירות ומקצועיות הרבה יותר גבוהה.
כיצד מגשרים על הפער הפיזי והחברתי הנוצר בין הקיבוץ “הישן” לשכונת הוילות החדשה הנבנית מחוץ למרכז היישוב?
כאשר אני מבצע הרחבה, אני גם עושה את התב”ע (תוכנית בניין עיר). בשולי הקיבוץ קמה לה שכונה חדשה, מעין מובלעת היוצרת לא פעם מתחים ונתק. בנקודה זו אני תמיד מנסה לייצר חיבור בין הקיבוץ החדש, ההרחבה, לקבוץ הקיים. בסופו של יום אנו לא עוסקים בקירות, אנו עוסקים באורחות חיים. אני עובר מהפך בשנים האחרונות , כזה שהוביל אותי למסקנה כי בניית וילות למאיון ולאלפיון אינה הדבר העיקרי. דוקא הטיפול ב”קופסאת מגורים” בקיבוץ הרבה יותר משמעותית ומעניינת בעיני כי יש לי כאן השפעה על תהליכים ותפיסות חברתיות ואמוציונאליות.
מאתגר לא פחות הוא תכנון מרפאות ציבוריות. חלק מלקוחותינו הוותיקים היא “מכבי שירותי בריאות”. חשוב היה לי לשנות את תחושת הרווחה והחוויה אותה זוכר המטופל. ראשית, ביטלנו את המסדרונות וגרמנו לכך שההמתנה תיעשה בחלל המתנה נעים ומרכזי ממש כמו לובי בחברת הייטק. דאגתי לכניסה של אור טבעי גם עם על חשבון חדר רופא נוסף. ישנן צורות ישיבה שונות, ספות המתנה. ישנו אלמנט דיגיטלי חבוי בקירות מואר דיגיטלית המתמשך לאורך קירות הסניף, אי אפשר לתלות איזה נייר אקראי. לכל דבר המקום המתאים לו.זהו פרוייקט העוסק במיתוג. נוצרה שפה ויזואלית חדשה למכבי המבדלת אותה משאר הקופות. 
ומה הקשר בין קופ”ח מכבי לייעוץ נגישות? הכל התחיל לפני 10 שנים מפרויקט הנגישות של מכבי. דברים כל כך בסיסיים שלא מתחשבים בהם בצורה מספקת כמו רוחב פתח דלת עבור כיסאות גלגלים, חנית נכים, מעלית, שרוטים נגישים. נושא הנגישות הוא מרתק, כיוון שהוא עוסק בכל אחד ואחד מאתנו. הציבור טועה לחשוב שנגישות הינה רק עבור נכים בכיסאות גלגלים, אולם היא משרתת גם אימהות עם עגלת תאומים המקדה להיכנס בפתח דלת מעלית, או מבוגרים שאינם שומעים היטב, או לקויי ראיה. כיום אני “מורשה נגישות” מוסמך. המשרד מתכנן ומבצע מגה-פרוייקטים עבור חברות שיש להם סניפים רבים וזקוקים להתאמתם ע”פ חוק הנגישות החדש. 
כיצד מתנהלים בו זמנית בפרויקטים כל כך שונים זה מזה?
ניהול משרד כשלנו מחייב התמחות בתחומים ספציפיים. ומשום כך העבודה הינה יעילה יותר, קצרה יותר ואיכותית יותר. המשרד מונה 5 מתכננים . צוות המתכננים פועל כמשפחה ולא רק כמקום עבודה. גאוותי הגדולה היא התמיכה שאנו מעניקים אחד לשני בעתות לחץ. צוות העובדים מאוד מסור ומלווה אותי שנים רבות. זה סוד ההצלחה שלנו.
דור חדש של אדריכלים סיים לא מכבר את לימודיו, עצה לדור הצעיר?
בטרם הקמתי את משרדי עבדתי כאדריכל צעיר במספר משרדי אדריכלות מובילים , ואני מאמין כי זו הדרך הטובה ביותר ללמוד ולהתפתח. ניתן לעבוד ולהתפרנס מפרוייקטים עצמאיים, גם יום לאחר סיום הלמודים, אך הידע של אותו אדריכל צעיר נותר צר ולא מספק. אני מאמין כי העבודה והלמידה במשרדים ותיקים הינה הכרחית להרחבת הידע והאופקים של מתכנן צעיר והיא חיונית בשלבי ההתפתחות המקצועית העתידה לבוא.