ראיון עם המעצב ירון טל

ירון טל, אדריכל פנים מהמובילים בארץ, אחראי לעיצובם של חללים מסחריים כמו מלונות דן פנורמה, רשת בתי הקפה מקס ברנר ומרכז נירלט המתחדש. נפגשנו אתו ועם מניפת הצבעים שלנו לשיחה על צבע והשראה

כשנכנסים לסטודיו של ירון טל באזור התחנה המרכזית הישנה בתל אביב, מרגישים מיד בטעם אישי מובחן, שמשלב אורבניות מתוחכמת, נוסטלגיה חמימה והרבה הומור. בחלל המעוצב פזורים אוספים שנצברו במהלך השנים: קופסאות פח צבעוניות, שלטים ישנים מתקופת תל אביב הקטנה ואוסף מרשים של כוסות משקה בעיטורי לוגואים ופונטים ישנים.

ירון, הצג לנו את קשת הצבעים של נעוריך.

כילד, חייתי ארבע שנים במילנו, שהייתה מתקדמת ומגרה מבחינה ויזואלית, וכנראה שם נפתחו לי העיניים והתחדדו לי החושים לאסתטיקה ועיצוב. כשחזרתי עם משפחתי לארץ, לתל אביב של סוף שנות ה-70, הכל היה דהוי וחסר צבע בהשוואה אליה. המכולת השכונתית הייתה ללא צבע כמעט: דלפק לבן, שיש אפור, מדפי עץ צבועים בלבן. אני זוכר בבירור את השינוי שחל עם מהפכת הדפוס והצבע. פתאום החלו להגיע מוצרים חדשים צבעוניים. פרילי, שהיה עד אז גביע שקוף בעל מכסה אלומיניום בשני גוונים, קיבל תמונה בוהקת של תותים בהדפס פרוצס צבעוני ומושקע. בתקופה זו גם העיתונים עברו בהדרגה לפרוצס, בהתחלה רק השער ועמודי האמצע, ונוספו להם פרסומות נוסח “דור הג’ינס שותה קווינס”. מאוחר יותר הייתי עד למהפכת צבע נוספת בשנות ה-80. זו הייתה התקופה של שנקין ומועדון הפינגווין. הערצתי את להקת הקליק, והצבע ששלט בארון וברחוב היה שחור. אז הגיעו צבעי הנאון, והכל הפך לצבעוני מאוד, אתא ירדה וטופר נכנסה, עם הלוגו המפורסם של הקשת בענן.

ספר על תהליך העבודה שלך, באיזה שלב נכנס הצבע לתמונה?

שלבי התכנון הראשוניים של פרויקט מתחילים ביצירת הלוק אנד פיל של המקום. זוהי פרזנטציה שמרכזת את החומריות וההשראות לפרויקט, שמגבשים בה את הישות של המקום ומנסים לאפיין אותה – האם הוא גבר או אישה? חצוף? קשוח? למי הוא פונה?
החלטה על צבעוניות משתלבת כבר בתכנון הראשוני. מכיוון שלצבע יש היבט רגשי ויצרי, גם בעיני הלקוחות, יש החלטות בנושא שאני דוחה עד לרגע האחרון, ואף מגיע פיזית לאתר עם המניפה לבדוק ולנסות. בעבודה שלי אני לוקח סיכונים גדולים שעלולים לעלות מאות אלפי שקלים, אבל דווקא כשזה נוגע לצבע, שמסתכם בעלות של פח – אהיה זהיר ומחושב.

אתה מעצב בעיקר חללים מסחריים. איך נקבעת הצבעוניות בחללים מסוג זה?

בחללים מסחריים ההחלטה על צבעוניות מערבת היבטים פסיכולוגיים וחווייתיים, ומטרתה להניע לפעולה, לקנייה. במקרים אלה, לנטייה אישית של הלקוח אין מקום ומדובר בשיקול מקצועי נטו. בחירה לא נכונה של צבע למקום מסחרי יכולה להיות קטסטרופלית ולהתבטא בלקוחות שיחושו אי-נעימות, לחץ, חרדה ואפילו השפעה על המעיים. במסעדות לדוגמה, נדיר שמשתמשים בצבעים קרים כמו כחולים או ירוקים, למעט אולי במסעדות דגים, לעומת גוני אדום שמוכחים כבעלי אימפקט שמעודד קנייה, ולכן נפגוש אותם ברשתות למזון מהיר.
בתוך המגבלות האלה אני משתדל להעז כמה שיותר. עם זאת, בנושא צבע לא אכנע לטרנדים ותכתיבים אופנתיים, משום שהמקומות שאני מעצב נועדו להישאר ליותר מעונה אחת. טרנד מקומו בסטיילינג או בחלון הראווה.

עיצבת את מרכז נירלט החדש, מה הנחה אותך בפרויקט?

המטרה במרכז נירלט הייתה ליצור חוויה דינמית ורבגוניות של צבע וחומר. צבע הוא נושא ענק המכיל בתוכו תת-נושאים, והיה צורך ליצור קריאות של החלל על יד חלוקה לקטגוריות ובידולן. יצרנו כמה אזורים המוקדשים כל אחד לפן אחר בעולם הצבע, ושהשילוב ביניהם יוצר תחושה של שיטוט בשכונה. מין שדרת בתים שאפשר לטייל לאורכה ולהתרשם באופן מוחשי מחזיתות הבתים, הסדנה וה-Design Station. הדגש הושם בחוויית משתמש שמובילה את הלקוח במסלול של גילוי. בנוסף לכך, היה לנו חשוב ליצור עבור אנשי המקצוע שמשתמשים במקום סביבת עבודה נוחה ומזמינה. האתגר הגדול היה לעצב את חלון הראווה. יצרנו את הספרייה הצבעונית שתופסת את העין, ועובדת נהדר גם כלפי חוץ וגם בתוך החלל. זה רעיון שאני גאה בו, והוא נכנס ל-retail design blog, המאגד פרויקטים של עיצוב קמעונאי מהשורה הראשונה בעולם, והתגובות היו נפלאות. זו פעם ראשונה שעיצוב ישראלי מוזכר שם, ואנחנו מאושרים מזה.

בחלל הפרטי שלך, אילו צבעים, חומרים, טקסטורות מקיפים אותך ?

באופן כללי אני מעדיף בקרבתי צבעים חמים. קשה לי להבין אנשים שגרים בדירות שבהן הכל לבן, כמו מוזאון. זה קר ולא אנושי. אני אוהב חומרים שיש בהם עומק, אישיות והיסטוריה, ולעתים אף חוסר שלמות, כמו קיר לבנים חשופות, דברים ממוחזרים ולא מסונתזים. אין כמו מגע חם של עץ.

השלם לנו את התמונה: לו היית צבע, איזו סקאלת צבעים היית?

שבור לנו מיתוס:

המאמץ הרב להגיע לגוון המדויק הוא מיותר. צבע מושפע מפרמטרים רבים, כמו מבנה ותאורה, ועם הזמן גם משתנה על הקיר. סטייה לפה או לשם היא בסדר.

שתף אותנו בטיפ:

להעז. צבע הוא fun – השתמשו בו!

לסיום, מי מוסיף לך צבע לחיים?

הילדים שלי. כשיש ילדים קטנים הבית נמלא בצבע של צעצועים, ברביות, גירים צבעוניים ובלגן כללי. גם אם אתה רוצה בית יפה ומעוצב, עם הצבעוניות המדויקת שבחרת, הכל מתברדק.

צילום בסטודיו של ירון טל: אברהם קורנפלד