ראיון עם האדריכל דריו גרונצוויג

“כאדריכל מנחה אותי איכות התכנון. חשוב לי שאנשים לא ‘ירגישו’ את הבית. כשעושים טעות מרגישים אותה מדי יום”

האדריכל דריו גרונצוויג מתמחה בבנייה פרטית במשרד עצמאי שהקים לפני כחמש שנים. עד אז הספיק לעבוד במשרדים הגדולים בארץ, ובהם המשרדים של אילן פיבקו ואורלי שרם. “תפקידי הוא לכוון את הלקוח, לצמצם עבורו את שפע הבחירות, וממש כמו ספרנית בספרייה – להמליץ לו על הספר שמתאים לו.”

טביעת אצבע

הנטייה שלי מודרניסטית, אף על פי שאני לא מגביל את עצמי לסגנון מסוים. אדריכלות נחלקת למקרו ומיקרו. מצד המקרו נמצאים תכנון עיר, תכנון אורבני, אדריכלות נוף וכדומה. אני יושב מהעבר האחר של הציר עם אהבתי לפרטים הקטנים.

פריצת דרך

לפני כמה שנים החלטתי לעזוב את התחום. רציתי לבדוק אופציות נוספות, ופניתי לניהול בתחום התעשייה. מהר מאוד הבנתי שאדריכלות היא חלק בלתי נפרד מהזהות שלי ואני לא יכול להיות משהו אחר. משם חזרתי אל התחום כעצמאי וזה חמש שנים אני מפעיל את המשרד שלי.

השראות והשפעות

מכל מלמדיי השכלתי. אני מאוד מעריך את אילן פיבקו ואחד הדברים שהשפיעו עליי אצלו הוא הכבוד לשפה האדריכלית. יש הבדל מהותי בין “אמבטיה” ל”חדר רחצה”, והדקויות של הביטוי יתבטאו באיכות התכנון. חשוב לדבר נכון ולתת כבוד לכל פרט.

כמה מילים על אדריכלות בת-זמננו

בהמשך לדימוי של השפה האדריכלית, לצערי יש הרבה בעלי מקצוע שלוקים ב”שגיאות כתיב” – ולא מקפידים על מונחי יסוד ודברים בסיסיים במקצוע. בנוסף לכך, בדומה לכלכלה, גם באדריכלות נוצר מצב של שחיקה, שצריך לייצר בכמויות על מנת לשרוד.

על צבע

באופן טבעי אני נוטה לפלטת גוונים אפורה, ובדרך כלל משתמש בצבע או מרקם מיוחד כהדגש. עם זאת, בפרויקט במלון בראון הזדמן לי להעז יותר. עבדתי בצוות עם רובי ישראלי, והדימוי המרכזי שהציג לנו ליאון אביגד מחברת “לאופרד”, שהובילו את הפרויקט, היה ציורי במיוחד: פיי דנאוויי מזדקנת במידווסט של אמריקה. הדימוי היה חד מאוד ואני חושב שבעזרת הצבעוניות והשילוב של כל הפרטים הצלחנו לקלוע לאווירה הזאת, המעושנת והחמימה.

סקאלת הגוונים שלי

צילום: רוני כנעני

טיפ

אני לא מאמין בקרמיקה בחדר הרחצה. היכן שאין מגע ישיר עם מים אני ממליץ להשתמש בטיח צבעוני, או כל מוצר שמתאים לחללים לחים. אני מאוד אוהב טיח פרנצ’סקה וקריסטל BRUSH, טקסטורות שמכניסות עניין ואופי לחדר הרחצה וגם קלות לתחזוקה.

פרויקט חלומות

בימים אלה אני מתכנן בית לזוג צעיר ביישוב קטן, שנשקף ממנו נוף טרשים ישראלי, גבעה ועץ זית. זה פרויקט החלומות שלי.

צבע ילדות

אפור. גדלתי בעיר וזה נוף ילדותי, כולל הכביסה על החבל, תריסים ומראה השמש על הבניינים.

טיפ לאדריכל המתחיל

לא להפסיק ללמוד. אני עדיין לומד משהו חדש מדי יום.

מי מוסיף לך צבע?

הלקוחות והדרך שאנחנו עוברים יחד.

צילום האדריכל: רוני כנעני