ראיון עם האדריכלית מלי מנדל

אריחים מפעם, השראה מפראדה ואהבה אמיתית לצבע – פגשנו את האדריכלית מלי מנדל לשיחה על צבע והשראה

“חיות וצבעוניות הם חלק בלתי נפרד ממני. אני אוהבת צבעים חזקים כמו אדום וירוק, ולא מהססת לשלב אותם בבתים”, מספרת האדריכלית מלי מנדל, שתכננה מעל ל-200 בתים פרטיים, שיפוצים רבים ופרויקטים מגוונים בכל הארץ. “אנשים חוששים להשתמש בצבע במלואו, ולא רבים יסכימו למטבח ירוק או דלת אדומה. כשזה קורה, זה כיף גדול”.

רגע בצבע

נולדתי וגדלתי בכפר סבא, כשעוד הייתה כפרית והיו בה פרדסים מעבר לרחוב. כילדה, אני זוכרת בחג הסוכות את הסוכה השכונתית מלאה בקישוטים צבעוניים, שעשינו בעצמנו. זו הייתה חוויה צבעונית ומרגשת.

טביעת אצבע
אדריכלות אקלקטית. הסגנון שלי משלב פשטות ופונקציונליות בפרופורציות אנושיות. נגיעה מזרח תיכונית ואלמנטים אירופיים, נוסטלגיים. כשאני מקבלת פרויקט אני מנתחת אותו בצורה שכלתנית ומארגנת קודם כל את הפונקציות בחלל. השלב הבא, שלב הבחירות הסגנוניות, יושפע תמיד גם הוא מהפונקציונליות. למשל: אני מתכננת את התקרות גבוהות, לא פחות משלושה מטרים גובה, כדי שהחום יעלה למעלה. הפתחים גם הם יהיו גבוהים לרוב, כדי להכניס הרבה אור.

על השראה

אני אוהבת אמנות ואופנה, הולכת לתערוכות ועוקבת אחרי העדכונים – מה עשו בפראדה או מה הבשורה שיוצאת מלואי ויטון. גם תכשיטים הם מקור נהדר להשראה. אהבתי מאוד את שיתוף הפעולה האחרון של לואי ויטון עם האמנית Yayoi Kusama, ומצאתי עניין גם בתערוכה במעגלים אחרים במוזאון חיפה, שהציגה עבודות של אמנים אאוטסיידרים, נאיביים ואוטודידקטים. בצבע ובעיצוב יש למגמות ולטרנדים משמעות, וחייבים להיות חשופים לזה ולהתעדכן. לשמחתי, המידע כל כך נגיש עכשיו.

על צבע

אני מתחילה לארגן את הסכמה הצבעונית של הבית דווקא מהרצפה. אני אוהבת מאוד אריחים מצוירים, ושילובי הצבעים בהם יכולים לגלוש לכל הבחירות הצבעוניות בבית. הבסיס הצבעוני של הבית נקבע מבחירת החומרים של הקירות, הרצפה, הטיח, החלונות, הדלתות, המטבח והאמבטיה – ברגע שכל האלמנטים האלה בצבעוניות נכונה אז הכל קורה מעצמו. צבע הוא משמעותי כל כך, ולמעשה בחלל ריק הוא כלי מרכזי ביצירת אווירה.

סקאלת הגוונים שלך 

השלם את המשפט: לו הייתי צבע, הייתי בגוני… (צילום: רוני כנעני)

על מה את עובדת עכשיו?

פרויקט של שלושה קוטג’ים ברעננה שתוכננו על שטח של דונם, אבל יכילו עולם ומלואו. זהו פרויקט מעניין מאוד ומורכב מבחינה הנדסית. הטופוגרפיה הייחודית של המגרש אפשרה ליצור חניה מתחת לפני הקרקע, ולתכנן מעין גינות מרחפות. דרך משותפת מובילה לכל הבתים. יש כאן ניצול מקסימלי של המגרש לטובת שטחים ירוקים, שחיוניים במרחב העירוני.

החלל הפרטי שלך

צבעוני מאוד ואקלקטי. לא הייתי מסוגלת לחיות בחלל שכולו לבן. הבית נבנה בשנות ה-30 ועבר שינויים והתאמות, כמו בית זכוכית שנבנה מצדו האחד ומשמש כחדר אוכל ומקום להתכנסויות משפחתיות. יש כאן את כל החיבורים האפשריים, מרהיטים איקוניים של קורבוזיה, אימס וסרינן, ליד מנורות ממחסני תאורה, מקרר אדום מטאלי, שטיחים פרסיים וארון משנות ה-40. זהו בית – מקום שחיים בו בכל מובן המילה.

מילה על אדריכלות בת-זמננו

לדעתי, אנחנו עומדים בפני שינוי וחזרה למודלים צנועים יותר של בתים. המצב הכלכלי לא הולך להשתנות בזמן הקרוב, ויש לזה השלכות על צורת החיים וסביבות המגורים שאנשים יבקשו לעצמם. תהיה חזרה לבתים אנושיים וצנועים, והנושא של מיחזור, reuse וחיסכון בצריכת אנרגיה מתחבר לזה.

פרויקט החלומות

הייתי שמחה לתכנן בית ספר בתפיסה חינוכית חדשה, וליצור סביבה שהיא מעבר לכיתות בנאליות ומבנה מדכא. מקום שילדים יעברו בו חוויה יומיומית שלמה ועשירה, ולא כזה שרוצים לברוח ממנו.

טיפ

לא לומר לא לצבע! אין צבע לא יפה, מה שחשוב הוא החיבורים.

מה מוסיף לך צבע?

לשמוח ולשמח.