ראיון עם האדריכליות ציפי שגב ודנה סוקולצקי

הן מעידות על עצמן שהן כמו שני קטבים, אבל מתחזקות שותפות וחברות אמיצה כבר שנים – ביקרנו במשרד שגב-סוקולצקי

ממקום מושבן בלב תל אביב מתכננות השתיים פרויקטים מגוונים בכל קנה מידה ובתחומים שונים. “המנעד שלנו נע מעיצוב פנים מדוקדק לפרטי פרטים, ועד תכנון ובינוי ערים”, הן מספרות. “כל פרויקט זוכה לאותה הקפדה ומתחיל מאפס, כדף חלק.

על העבודה המשותפת

מלבד שותפות מקצועית ארוכת שנים אנחנו גם חברות טובות, שיודעות איך השנייה חושבת ומשלימות משפטים זו של זו. כל אחת מאתנו רואה את העולם בעיניים אחרות לגמרי, ובסופו של דבר זה מוביל לאיזון. כשהזמן מאפשר אנחנו יושבות יחד על התכניות, מחליפות רעיונות ועובדות בשיתוף פעולה מלא.

דנה: בעבר היה מקובל מאוד שאדריכלים יעבדו בקבוצות, ולדעתי זה נכון יותר מלעבוד לבד. אפשר לגשת אל הפרויקט מכמה זוויות וגישות, וזה מצמיח ומפרה.

פריצת דרך

פרויקט שעשינו בשנת 96′ בנחלת בנימין פינת רוטשילד פתח בפנינו את עולם השימור. זה אחד הבניינים הראשונים בעיר ששופצו באופן מסיבי, ונושא תקנות השימור עוד היה בחיתוליו. דנה התאהבה בתחום ועברה הסמכה בכל הקשור בשימור, ומאז רבים מהפרויקטים שלנו מתמקדים בכך.

שימור: שגב-סוקולצקי אדריכלים

טביעת אצבע

מודרני אבל לא רק. תכנון לא יכול להיות מנותק מהסביבה, מהפרוגרמה ומהסיפור האישי שמאחורי כל פרויקט. חשוב לנו שהחללים שאנחנו מתכננות יתאימו לאנשים ולחיים, ולא יישארו רק בגדר קונספט תאורטי. וכן, תמיד נחפש איזשהו טוויסט בעלילה.

על מה אתן עובדות עכשיו?

מתחם הרב קוק בנווה צדק הוא פרויקט בהתהוות שישלב ישן וחדש. אנחנו עובדות לצד אדריכל הפרויקט כאדריכליות השימור, שיעמוד בלב הפרויקט.

סקאלת הגוונים שלנו

צילום: רוני כנעני

על השראה

שתינו מוצאות השראה בנסיעות בעולם. “חילקנו” בינינו את הגלובוס – ציפי על היעדים האקזוטיים כמו יפן, וייטנאם ואיי סיישל, ודנה חובבת אירופה הקלאסית וניו יורק. ציפי: זה עתה חזרתי ממרוקו, והאופן שבו הבנייה שם מתמזגת בנוף הילך עליי קסם.

צבע בפרויקטים שלכן

צבע הוא כלי ושפה. בדיאלוג עם הלקוחות עולה לעתים הקושי לדמיין את התוצאה הסופית, והעיסוק בצבע עוזר ללקוח להתחבר רגשית, ומגשר על הפער הזה. סגול חציל, חום שוקולד או אדום יין – אלו דימויים מפתים ומעוררי אסוציאציות שקל להיקשר אליהם, ולא פעם רקמנו פרויקטים שלמים סביבם.

בשימור, הגישה לצבע היא מעט שונה, ישנן יותר הגבלות ויש להתחשב במקור ההיסטורי. לדוגמה, בשיפוץ בניין לשימור ברחוב ביאליק 15 בתל אביב, עמדה לרשותנו רק תמונת ארכיון בשחור-לבן, שאפשרה להרגיש את עומקו של הגוון. אחרי בדיקות יסודיות בשטח ובהדמיות בחרנו לחזיתות גוון חום כהה של שוקולד מריר – אינטרפטציה שלנו של המקור.

שגב-סוקולצקי אדריכלים

החלל הפרטי שלכן

אנחנו עובדות בלב תל אביב קרוב ל-20 שנה. גדלנו כאן והרחובות האלו הם כמו הבית. המשרד בקומת הקרקע נושק לרחוב, והקרבה למוקדי התרבות הבילוי – וגם לבניינים לשימור, הפכה את הסביבה לחלק בלתי נפרד מההווי שלנו, מההשראה ומהעבודה.

מילה על אדריכלות בת-זמננו

ציפי: ההתפתחות האדירה בטכנולוגיה וחומרים מאפשרת למתוח את התכנון אל הקצוות, ולפעמים נדמה שהמניע לפרויקטים רבים הוא הרצון להוכיח יכולות וקדמה. מובן שיש כאלה שעושים את זה נפלא, אבל רבים נופלים קורבן לטרנד. השימור מנגד, מייצג עבורנו תפיסה בת-קיימא, אנושית והגיונית.

צבע ילדות

ציפי: תכלת. כשהייתי ילדה הלבישו אותי רק תכלת ולכן שנים נמנעתי ממנו.

דנה: כנערה עיצבתי את החדר שלי בגוני כתום, שביטא בעיניי תעוזה.

מה מוסיף לכן צבע לחיים?

הכל – רק צריך להתאמץ ולראות את זה.

למשרד שגב-סוקולצקי

צילום: רוני כנעני