לגעת בחומר
מיקי מן, היא המייסדת והמעצבת של מותג העיצוב סטודיו fe. כאשת רנסאנס מודרנית, מן היא אדריכלית ובעלת תואר שני באדריכלות ואורבניזם מאוניברסיטת Tu Delft ונעה בעבודתה על קו התפר הדק שבין עיצוב לאמנות וטשטוש הגבולות שביניהם. הסטודיו, מתפקד כמעבדת מחקר לשימוש והתנסות במתכות שונות (Fe הוא הסימן הכימי של יסוד הברזל) ומציג יצירות עיצוב מינימליסטיות ומהודקות, שבוחנות מחדש את השימוש הפונקציונאלי והקונספטואלי בחומר ואת החיבור שבין החומר לנראטיב כיצירה אחת.
עבודות של הסטודיו נחשפו לאחרונה בפלטפורמות נחשבות: עבודת הקיר חלקיקים הוצגה בביאנלה לאומנויות ולעיצוב במוזיאון א”י, וקולקציית הכלים Vessel הוצגה במהדורה הדיגיטלית של “צבע טרי”. בשלוש השנים האחרונות, מן מנהלת את חייה המשפחתיים ואת פעילות הסטודיו באוטרכט, הולנד, בזמן שהיא ממשיכה לשמור על ייצור מקומי ואותנטי בישראל. ” כיף להיות מעצב בדרום תל אביב, לשוטט בין בעלי מקצוע, לחקור, למשש, להכיר וללמוד מהאנשים עצמם. מסתבר שיש דברים שאפשר ללמוד רק בשיחה טובה על קפה שחור”.
את הרעיון ללמוד אדריכלות, הגתה בכלל אמא של מיקי. ” תמיד אהבתי ללמוד ורציתי למלא את חיי בתוכן. מצד אחד, הגעתי מרקע של לימודי מדעים (מתמטיקה, כימיה ופיזיקה) ואבא מתחום הפיננסים, ומצד שני עם אמא שחינכה וחשפה אותי לעולמות של תרבות ואמנות. גם את אחותי, במאית כתבות המגזין בנושאי תרבות של ערוץ כאן, דנה הרמן, שהיתה ילדה של מילים, כיוונה אמא שלי בהצלחה לתחום העיתונות”. את הלימודים האקדמאיים שלה התחילה בגיל צעיר, כבר כשסיימה את הצבא. ” גיליתי שעולם האדריכלות מאוד מורכב והמורכבות הזו היא שאפשרה לי לבטא את מכלול היכולות ותחומי העניין שלי. עם הזמן גם הבנתי שהיתרון הבולט הנוסף של לימודי אדריכלות, היה ללמוד לארגן וליישם את המחשבות האבסטרקטיות שלי באופן וויזואלי”.
” אני משאילה מושגים מעולם האדריכלות לעשייה העיצובית והאמנותית שלי- התפיסה שבה לכל אלמנט יש פרוגראמה, בדיוק כמו לבניין, כך גם לקיר, לכסא או ליצירת אמנות”. אחד הפריטים הנמכרים ביותר בסטודיו הוא כסא התלמיד הפופולארי. “כשאתה גדל להיות אדריכל בתל אביב, באוהאוס הוא חלק בלתי נפרד ממסורות העיצוב אליהן אתה מתחבר. המעבר ללימודים בהולנד, רק העצים את החיבור הזה ובדומה לאדריכלים רבים מאותה התקופה (ריטוולד, לה קורבוזיה, מיס ואן דר רוה, אימס) רציתי שגם לי יהיה כסא. כזה שישרוד את מבחן הזמן ויצליח תמיד להיות רלבנטי”.
View this post on Instagram
אל עולם המתכות הגיעה מן לפני למעלה מעשור ולגמרי במקרה.”זיהיתי את הפוטנציאל הענק והבלתי ממומש שגלום בחומר. מדובר היה בעולם רדום וגם לא מטופל, שנדמה שאף יד עיצובית עדיין לא נגעה בו. במקביל, התחילו לצוץ ברחבי הארץ מפעלים עם מכונות לחיתוך לייזר, שאפשרו הטמעה של אלמנטים גראפיים ייחודיים וחיתוך של חלקים קטנים בכמויות. התחלתי לעצב פריטים כמו ספריות מתכת דקיקות ומחיצות מינימליסטיות. הרגשתי חלוצה. היה ברור שהמתכת הורסטילית תהיה חומר הגלם המרכזי בעשייה העיצובית והאמנותית שלי והיא מצליחה להיראות אחרת וחדשנית בכל פעם מחדש”. לאחרונה, השיקה את שולחן האוכל הנפתח, שמשלב פתרונות הנדסיים מתקדמים, ששומרים על האיכותיות הפונקציונאליות של השולחן והופכות אותו לפריט אסתטי ומינימליסטי יפיפה בחלל.
View this post on Instagram
View this post on Instagram
קולקציית הכדים החדשה של הסטודיו עוצבה במיוחד עבור צבע טרי 2020. ” בחרתי להגיב לטרנד הכדים העולמי, שנדמה ונכנס עכשיו כמעט לכל בית. כשניגשתי לעצב את הקולקציה, עולם העיצוב היה ועדיין עסוק בסוגיות בוערות של עולם הולך ומתכלה”. הרעיון בקולקציה היה לאצור קפסולת זמן, שתציג תמונת מצב נוכחית. ” הקולקציה מציגה תרגום צורני מתוחכם ועדכני לכלי חרס מהתקופה המקראית. הכדים נצבעו בהתזה ידנית בגווני אדמה, במרקם מט- קטיפתי. כשמתבוננים בהם לראשונה, קשה לפעמים להבין שלא מדובר בכדי חרס, אלא בכדים העשויים מתכת. הכדים אינם דומים זה לזה. כל אחד מהם מתפקד כארכיטיפ של צורה ופונקציה ספציפית, אך הבחירה החומרית, הצבעונית והטקסטורלית שלהם, מחברת אותם כמכלול עיצובי אחד”.
View this post on Instagram
הבחירות הצבעוניות של מן מושפעות ממקום מגוריה בהולנד ומנוף ילדותה בישראל. “החיים באירופה שטופים באור צפוני לבן. כשעברתי לגור כאן, הרגשתי, במיוחד בשבועות הראשונים, כאילו אני מסתובבת בדפי כרומו של מגזין עיצוב. הצבעוניות הייתה חדה. הירוק היה ירוק מאד. כאילו ניקו את הכל משכבות של אבק וחול. כשאני מעצבת, אני מנסה לחבר בין המצבים האלה, בין מזרח למערב: בוחרת בצבעוניות מרוככת ומעושנת קצת. לשמחתי, גיליתי שאני יכולה לדייק את הגדרות הצבע האלו בעזרת מניפת הצבע של נירלט. מכיוון שאני מייצרת בארץ, המניפה הייתה אחד הפריטים שהבאתי איתי לכאן, לשולחן העבודה שלי פה בהולנד. האור המרוכך והצבעוניות שחודרת דרכו, הביאה אותי לתובנה שמתכת מחזירה אור ויש סביבה הילה נהדרת”.
את תקופת הקורונה בילתה בהולנד עם משפחתה המצומצמת וחיזקה את משמעות הצבע בחיי היומיום שלה ושל יצירותיה. ” שילוב של אלמנטים צבעוניים בסביבה הביתית יאפשר לנו הפוגה מהכאוס וזמן לחלום בהקיץ ולהפליג למחוזות רחוקים. בשנה הקרובה, אני מרגישה שהתפקיד של הצבע בחיינו יהיה להביא את הטבע הביתה. להדגיש את המאזן האקולוגי: אדם, בית, טבע. איך נוכל להתקיים ולחיות מבלי להזיק”. בנוסף, היא הרחיבה “אנחנו נמצאים עכשיו בפתחו של הסתיו, השלכת. זו הסיבה שבגללה החלטתי להוסיף את גווני העלים הצהובים לגווניי האדמה המרגיעים שבחרתי לקולקציית הכדים. הצבעוניות לא רק נעימה מבחינה ויזואלית, אלא גם מחברת אותנו למחזוריות של הטבע, שהלוואי ולא תפסיק. כאילו מבטיחה לנו שהטבע חזק מאיתנו. יותר מכל הזעזועים שעוברים עלינו בימים אלה, ומזכירה לנו כמה חשוב לשמור עליו”.
View this post on Instagram
החלום הגדול של מן הוא לתרגם את תחום היצירה שלה לאלמנטים גדולים ולחזור לקנה המידה האדריכלי- אורבני ממנו צמחה. יצירת פלטפורמה שמשלבת פרוגראמה תכנונית יחד עם ערכים אסתטיים ולייצר חיבור בין אנשים במרחב הציבורי. גם אם מדובר בקיר. “אני נשענת, בין השאר, על מסורת עיצובית ישראלית, הכוללת אלפי יצירות קיר ענקיות (MURALS) שעד היום הן חלק מהמרחב הציבורי בישראל. היצירות היוו חלק בלתי נפרד מתכנון מבני ציבור והיו תוצאה של שיתוף פעולה מעניין בין האדריכל המתכנן והאמן שהוזמן ליצור. אשמח להחזיר את הרעיון הזה לשיח התכנוני, כי אני רואה ביצירה שכזו במה נהדרת לא רק כאמירה עיצובית, אלא גם כאמירה חברתית משמעותית, שיכולה ליצור שינוי”.