כולה תכלת

איך משתמשים בצבע כדי ליצור סביבת חיים נעימה? המעצבת ליאת דביר-רותם על הצבעים שהולכים אתה מפרויקט לפרויקט

“יש לי רומן מתמשך עם גוני התכלת המעושן, שמשתלב נפלא עם אלמנטים שהזמן ניכר בהם, כמו למשל אריחים ישנים”. ליאת דביר-רותם מדביר-רותם דיזיין מספקת לנו הצצה לסקאלת הגוונים העדינה שלה, שיוצרת סביבת חיים מאוזנת בניחוח מקומי נוסטלגי.

“הדימוי שעולה לי בהקשר של התכלת הוא השילוב הקלאסי של ג’ינס בהיר וחגורת עור חומה. את בחירת הצבעים לחלל אפשר להקביל לשימושים יומיומיים שלנו בצבע – כמו שבוחרים מה ללבוש, ואז קל מאוד ליצור צירופים שפשוט עובדים. במובן הזה, סקאלת הצבעים שאני משתמשת בה היא מאוד ‘לבישה’ ונגישה”.

הצבעים שלי

“התכלת שאני משתמשת בו הוא לא מתוק אלא מעושן, עד לגוני אפור. אני משתמשת בגוונים האלו לצורך הדגשה ומיקוד, וליצירת קומפוזיציה מאוזנת בין מרכיבי החלל. לאלו אחבר גוונים ממשפחת המוקה, קפוצ’ינו בהיר וגוני פודרה. בכתמי צבע ובסטיילינג אין לי מגבלה, ואפשר למצוא אצלי למשל הרבה מג’נטה, שמתקבלת נהדר בעיקר בטקסטילים. חללי מגורים נועדו להשתנות עם מהלך החיים בהם, והחוכמה היא ליצור רקע שיקבל הכל, ניטרלי – אך לא לבן.

צילום: שי אפשטיין

אי תכול, ריהוט בסגול חציל וסוכר חום: השימוש בתכלת יוצר הפרדה בין אזור המגורים למטבח, והופך את החלל לייחודי ואישי יותר. הגימור של הצבע חושף את הטקסטורה של העץ ומוסיף אלמנט חם וחי.

צילום: שי אפשטיין

מטבח עם שולחן תכלת: בהשראת מטבח איטלקי ישן, שולחן האוכל הוא לב הבית ומרכז סביבו את המשפחה במשך כל שעות היום. התכלת מבליט ומאיר אותו על רקע הסביבה.

צילום: שי אפשטיין

זכוכיות צבעוניות וכחול בריכה: בבית שעוצב בסגנון מודרני נפער חלון עגול וגבוה, בהשראת בנייה ערבית בשכונת עג’מי ביפו. צבעי החוץ והפנים משתלבים זה בזה מבעד לפתח שאורכו 11 מ’, והבריכה שבחוץ משרטטת אופק כחול שאפשר לראות כמעט מכל זווית.

צילום: שי אפשטיין

טיח ואריחים עם סיפור: האריחים הם אריחים אותנטיים מפירוקים בבלגיה, סימני הזמן ניכרים בהם והשילוב שלהם מעניק קונטקסט תרבותי. דלת הכניסה מברזל נצבעה גם היא בגון תכול-אפור משלים.

צילום: שי אפשטיין

תוספת אריחי חאקי: בפרויקט דל-תקציב יחסית, הרכב הצבעים יוצר אווירה כפרית “כמו מכנסי חאקי קלאסיים, שתמיד נראים טוב ליד אפור או תכלת”.