ראיון עם האדריכל אלי אליקים ממשרד אליקים אדריכלים

משרד אליקים אדריכלים נוסד בשנת 1991. צוות המשרד כולל אדריכלים, הנדסאים ומפקחים ומנוהל על ידי אדריכל צדיק אליקים ואדריכל אלי אליקים.

מימין: צדיק אליקים, אלי אליקים.

כיצד היית מגדיר את אופיו של המשרד?

אני חושב שהמאפיין המרכזי של המשרד הוא שאין לו מאפיין. במשך 23 שנה אנו מסרבים ליצור איזושהי חותמת או סימן היכר. הגישה שלנו תמיד מתחשבת בטופוגרפיה הקיימת, הבמימד האנושי הנתון, בתנאים הפיזיים ולכן לא ניתן להשתית שפה אחידה מה שגם בעיני עלול להוביל בסופו של דבר לשכפול, ללוגו מסויים שאינו מתחשב בסביבה.

השמות הכי גדולים בעולם הם כאלה דוקא בגלל אותו DNA מוכר

נכון, ה-starchitects  הכי גדולים בעיני לעיתים עושים עוול בכך שחותמם בא לפני המקום, המשתמשים , הטופוגרפיה, והתוצאה היא כמו עטיפה המנצנצת כל פעם מחדש, כמו פרנק גרי למשל. לעומת starchitect מדהים כמו ז’אן נובל הממציא עצמו כל פעם מחדש בכל פרויקט.

הבא דוגמא לפרוייקט אשר התחשבות סביבתית היא גולת הכותרת שלו

השתתפנו בתחרות לבניית קמפוס הלימודים באשדוד ע”ש סמי שמעון. למעשה ניתנו כאן 100 אלף מ”ר בדיונה הכי דרומית של אשדוד. מעבר לכך שהדיונה מדהימה ביופיה, היא גם זרועה בעצי שקמה עתיקים. הרעיון של מחיקת הדיונה והעתקת העצים, כשלעצמו הליך יקר בצורה קיצונית ולא בטוח שיכול להצליח, לא נראה לנו כמענה הנכון. החלטנו לגשת לפרוייקט לגובה. כלומר ליצור מבנה גבוה, 4 פקולטות אנכיות המשלבות עם תרגום ויזואלי לטופוגרפיה הסובבת של הדיונה. התוצאה מרהיבה, באופן מפתיע הגענו למקום השני, מפתיע משום שהבנו כבר בשלב הפרזנטציה שהתכנון  היה נועז.

מהו לדעתך הנושא המאתגר ביותר כיום בתחום התכנון והאדריכלות בישראל?

אני חושב שתכנון עירוני הוא נושא חשוב מאין כמוהו, ובעיקר כל הקשור התערבות בסביבות קיימות. הקמת שכונות חדשות וזרות בקצוות העיר כמו בנתניה למשל, המנותקות מהעיר עצמה, זה החלק הקל. אך כיצד לוקחים סביבה קיימת ,שוקקת ומלאה ומשנים אותה? כאן האתגר הוא עצום היות והמבנים קיימים והאוכלוסייה חיה ופועלת בה. יחד עם זאת אני חושב שהתהליך בלתי נמנע, היות והעיר משתנה, מתפתחת ולא ניתן לזנוח את לב ליבה. אנשים עוסקים כל כך הרבה בתכנון ובבנייה ירוקה, אני חושב שהחשיבה הירוקה ביותר היא לא לגזול עוד שטחים טבעיים לצורך בנייה, אלא להשמש בקיים. כרגע אנו עוסקים בשיקום ותכנון עירוני של מרכז העסקים בבת ים ביוזמת העירייה, מעין נחש עירוני ארוך מבחינת השטח הכולל המוקצע. תמורת תמריצים מתאימים, היזמים חטפו את מרבית השטחים המוצעים בפרוייקט. אני חושב שעד כה תל אביב היא העיר היחידה שהצליחה לחולל מהפך בתכנון מחודש של המרכזים העירוניים הקיימים בעיר.

תל אביב משתנה מהרבה בחינות

בתל אביב פרוייקט השימור שיצא לדרך לפני מספר שנים, התחיל כפרוייקט מגלומני אך עם חשיבה ותכנון מוצלחים קרם עור וגידים וכיום צובר תאוצה מטורפת. זה יפה ומרשים אך גם לעיתים נראה סינטטי על גבול הקיטצ’י. משהו באופי המשופשף שאיפיין רחובות ואיזורים מסויימים בעיר נמחק, ובמקומו נכנסה מעטפת סינטטית ואסטתית גם יחד. העיר נעשתה יקרה ולא נגישה מה שמוביל לאוכלוסייה המשתנית באופן בלתי נמנע.

ספר על תחרות שזכיתם בה

תחרות שדרשה תכנון ופירוט נרחבים במיוחד היתה עבור המרכז לנוער שוחר מדע באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע. הקונספט האדריכלי סבב סביב הנגב, איזור טופוגרפי מאוד שטוח וצהוב מחד, אך יכול מאוד להפתיע ולהיות דרמטי וירוק מאידך. אתה יכול לטייל בנגב והטופוגרפיה תהיה מאוד אחידה ולפתע סדק בקרקע המוביל למצוק החושף סביבה ירוקה או מימית למשל.  התוצאה הייתה מעין מבנה בטון קופסאתי מבחוץ אך מאוד דרמטי ומפתיע כאשר נכנסים אליו פנימה.

המרכז לנוער שוחר מדע, אונ’ בן גוריון. אלמנט ההפתעה בכניסה פנימה

אתה מלמד באוניברסיטת תל אביב. מילה לדור ההמשך המסיים את לימודיו?

בתום לימודיי בטכניון, אני באופן אישי עבדתי שנה במשרד אדיריכלים אך לאחר מכן התחלתי ביחד עם אחי לעשות פרוייקט אחד ואחר כך עוד אחד בלי שום חזון גדול מדי, לא חשבנו לאן הדברים יובילו בסופו של דבר. אני באמת יכול לומר לאדריכלים הצעירים, לכו אחר ליבכם, הרבה סבלנות ועור של פיל.

איך יוצרים במשרד שלכם סביבת עבודה פורייה ונעימה עם כל כך הרבה עבודה?

אנחנו צוות מגובש, צוות מצויין עם אנשים מעולים. אחת לשבועיים אנו עושים לכלל המשרד מעין HAPPY HOUR שבו אוכלים שותים, ותמיד יש איזשהו נושא לשיחה סביב המפגש. חשוב לנו ליצור את השיתוף והחיבור בין כולנו. לדוגמא, מפגש שהתקיים לפני יותר מחצי שנה עם צוות נירלט שהגיע להעביר לנו סדנא בנושא צבע. צוות המשרד היה מאד יצירתי, הם דגמו ממניפת נירלט את צבעי המטעמים שהוגשו לשולחן והכינו דגלונים שקישטו את צלחות ההגשה, הצליחו להפתיע את הנירלטים והכל באווירה קלילה וטובה.

אם ככה, מילה לסיום על צבע?

אנו אוהבים מדי פעם להשתמש בגוון בוהק בפרוייקטים השונים, לדוגמא בבית ספר יסודי בכפר סבא שקיבל נגיעה מכובדת בירוק בוהק, או במתנס בנווה זאב בו האדום קיבל ביטוי כחלק מהתכנון.